קציר חוגגת 35

יוני 7, 2017 ע"י

מאת מיה ישראלי

104

החגיגות לציון 35 שנה לקציר, שנוסד בשנת 1982, וטקס העלייה לקרקע נערך בחג השבועות באותה שנה, התפרסו על פני שלושה ימים וכללו מגוון רחב של פעילויות מהנות לכל הגילאים. המשותף לכל הפעילויות הללו שהן התבססו על הכוחות המוכשרים שבהם התברכנו ועמדו בסימן הפשטות עטופים בניחוח נוסטלגי, והוכיחו פעם נוספת שלא צריך להוציא הרבה כסף כדי לערוך פעילות תרבותית קהילתית מהנה.

החגיגות נפתחו ביום חמישי אחר הצהריים בתערוכה של אומני קציר בבית לולה, שהפך לשלושה ימים למיני גלריה ועוצב בצורה יפה ומקצועית. איזה כייף  לראות מקבץ גדול של עבודות מגוונות פרי יצירתם של אנשים כל כך מוכשרים שמהוויים את גאוות היישוב.

לצד תערוכת האומנים, התקיימה תערוכה המספרת את סיפור הקמתו של קציר, בה זכינו לקבל הצצה לדפי ההיסטוריה של היישוב בראשית דרכו, תמונות של הקמת הבתים הראשונים בשתי הגבעות, תמונות מצהיבות מהווי התושבים החלוצים ועל התנהלות הישוב בימיו הראשונים.108

106

לאחר שנהנינו והתפעלנו מהתערוכות המושקעות, כל הכבוד למארגנים, חיכו לנו בחורשת הזיתים מגוון משחקים של פעם, כמו קלאס, 5 אבנים, קפיצה בחבל, מחניים, 3 מקלות. איזה כייף היה לראות שלושה דורות נהנים יחד מהמשחקים עליהם גדלנו. לא ברור מי נהנה יותר ההורים או הילדים. בשבילנו, ההורים, זו הייתה נוסטלגיה, ובשביל הילדים אלה היו משחקים מגניבים.

ושוב מסתבר שלא צריך מפעיל, ליצן, קוסם או אפילו מתנפחים, שעולים הרבה כסף, כדי לשעשע את הילדים, מספיק, גומי, חבל קפיצה ומקלות שמוצאים בסביבה. בדיוק כמו פעם. חומר למחשבה להורים שמתלבטים מה לעשות בימי ההולדת של ילדיהם.

לאחר שסיימנו לשחק ולקפץ עברנו למגרש הספורט הסמוך להרקדה. אמנם בשנים האחרונות ריקודי העם זכו לעדנה, אבל פעם מעטים רקדו. המרקיד דרור דוידי ידע איך להרקיד קבוצה גדולה ומגוונת של אנשים שלא כולם יודעים לרקוד – ילדים קטנים, גדולים, ומבוגרים. הוא לימד את הצעדים בפשטות ובקלילות, כך שכל אחד הפך לרקדן.

לאחר שהילדים הקטנים פרשו מהרחבה והלכו לישון, הרקדנים המקצועיים, ויש הרבה בקציר, השתלטו על הרחבה ורקדו עד חצות לצלילי מיטב השירים של פעם.

223

למחרת, יום שישי בערב, זכינו לסיורים בעקבות החלוצים. הסיור נערך באזור הדיור הזמני מאחורי הבריכה ועד למבנה הוועד כיום, בו התגוררו 15 המשפחות הראשונות, גרעין המייסדים שהקים את קציר. ובמתחם הבריכה שכנו המכולת, המשרד בו נערכו אסיפות חברים, גן ילדים, ובית תרבות. על ראשית היישוב אפשר לקרוא בכתבה חוזרים להתחלה, שפורסמה לפני 5 שנים במלאת 30 שנה לקציר.

229

את הסיור הובילו השכב"ג של הצופים, שנתנו לנו הצצה להווי החיים של המשפחות הראשונות שחיו כחלוצים, באמצעות משחק תפקידים. זה היה כל כך מצחיק וכמובן אותנטי. תיאטרון רחוב משובח ביותר. לצד השכב"ג הופיעו גם חלק מהתושבים הוותיקים שסיפרו על ההתלבטויות הרבות האם לעזוב או להישאר (משפחת טוסון), על מורכבות החיים בישוב שנמצא בתחילת דרכו (מירה קופל) על ועדות הקבלה הקשוחות (למברגר) ועל גיבוש הגרעין (חיים קופל). על ההווי הקהילתי וחיי התרבות אפשר לקרוא בכתבה אגדת דשא, שפורסמה לפני 5 שנים במלאת 30 שנה לקציר.

236

הסיור, שנמשך כשעה, היה פשוט רעיון נפלא. כל הכבוד ליוזמים ולשחקנים המקצועיים שהצליחו להעביר את רוח התקופה ואופי החיים בצורה מקורית וכה חיננית. צעירים ומבוגרים, חדשים וותיקים נהנו כאחד. שאפו גדול.

086

מרתון החגיגות הסתיים במוצאי שבת בערב סיום חגיגי על הדשא בחורשת הזיתים, שכללו ברכות של אילן שדה, אורי ששה ודוד גוזלן; הוקרה למתנדבים הרבים; חלוקת תעודות למשפחות גרעין המייסדים; ילדי גני הילדים בבגדים לבנים חגיגיים ועם זר על הראש שרו שיר; אסנת למברגר, דור שני, סיפרה על איך היה לגדול בקציר ולמה בחרה לגדל בו את ילדיה. ובין לבין שולבו שירים של מקהלת שיבולים, ריקודים של "מחולות קצר" ושיר ששרה הדס אלקיים. היה מרגש ויפה.

כל הכבוד למי שטרח, ארגן והשקיע בשלל ההפקות לפני ומאחורי הקלעים. היו שלושה ימים מלאים בפעילויות יפות, מגוונות ומהנות ביותר. היה מדהים. להתראות בחגיגות ה-40.

107

088097091110

 

 

נושאים קשורים

תגיות

שתף דף זה

468 ad