שקט מקליטים

נובמבר 16, 2013 ע"י

מאת מיה ישראלי

דרך פתלתלה עבר יותם חרודי עד שהבין שהמוסיקה, שאותה גילה כילד והוריו דאגו לטפח, הפכה למרכז חייו. זאת למרות שהיו תקופות שהיא נזנחה לטובת דברים חשובים יותר.

יותם, 35, נולד וגדל בקיבוץ עין שמר והגיע לקציר לפני כ-6 שנים בעקבות דודתו גילה לביא. "לירון, אשתי, לא רצתה להיות קיבוצניקית", מסביר יותם, "והיישוב קציר, אותו אני מכיר מאז שאני ילד, מצא חן בעייני".

994836_10151703216289116_1763736892_n

מגיל צעיר גילה יותם שמוסיקה מעניינת אותו – בבית הילדים היה מתופף על ראשי ילדים, ובתור נער עף משיעורים כי תופף על השולחן. אימו שראתה את הכישרון של בנה רשמה אותו בכיתה ב' ללמוד תופים אצל מורה פרטי בקיבוץ. אבל יותם לא אהב את המורה הקשוח ואימו החליטה למצוא לו מורה מקצועי מחוץ לקיבוץ, צעד יוצא דופן וחריג בשבילי הקיבוץ דאז, ורשמה אותו ללמוד תופים אצל אהרל'ה קמינסקי בת"א.

"6 שנים נסעתי", מספר יותם, "באוטובוסים פעם בשבוע עם אבא שלי לת"א, ללמוד אצל אהרלה". הלימודים אצל אהרלה היו בקבוצה ויותם נהנה לנגן. בהתחלה הוא התאמן על סט תופים שהוריו השיגו ובכיתה ה' קנו לו את הסט המקצועי הראשון שלו.

יותם אמנם לא בא מבית מוסיקלי, אבל אמו שמעה מוסיקה קלאסית והיה לה חשוב לפתח את הכישרון שגילתה בבנה. לכן אפשר להבין את האכזבה העמוקה שלהם כאשר יותם בישר להם באמצע כיתה ז' שהוא רוצה להפסיק ללמוד תופים.

"התחלתי ללמוד במבואות עירון בחטיבה", מסביר יותם, "ושם הכרנו חברים חדשים שלא מהקיבוץ, והיה לי יותר חשוב להיות עם החבר'ה והבנות מאשר לתרגל שעות בבית. אבא שלי כעס מאוד והיה גמור מזה שהפסקתי לנגן".

תמונה4

למרות שהפסיק ללמוד המשיך לחיות את המוסיקה – ניגן בערבי תרבות בביה"ס ולפני שהתגייס הקים עם חברו הטוב זמיר גולן את להקת "פרקסיס" והם הופיעו בפאבים בסביבה הקרובה.

לקראת הגיוס רצה יותם ללכת לאודישנים ללהקה צבאית, אבל בגלל שהפרופיל שלו היה גבוה הוא גויס להנדסה קרבית, ובמשך שלוש שנות השירות הצבאי התנתק מהמוסיקה ולא ניגן בכלל, בעיקר מחוסר זמן.

ולמרות זאת לקראת חופשת השחרור היה לו ברור שהוא רוצה להיות מוזיקאי, להתעסק במוסיקה ולעבור למרכז הארץ ששם הכל קורה.

ביחד עם זמיר חברו ועם עדי רון הקלידן, שמנהל כיום את המגמה למוסיקה בגוונים, הקימו הרכב מוסיקלי. הם שרו וניגנו שירים באנגלית שזמיר כתב, הופיעו ברחבי הארץ ואפילו הקליטו תקליט. אבל בעקבות חילוקי דעות התקליט נגנז והלהקה התפרקה.

גם הרומן הקצר עם אזור המרכז הסתיים מאחר והצורך להתפרנס כדי לחיות לא השאיר זמן להתעסק במוסיקה. יותם חזר לקיבוץ והתחיל ללמד תופים. התלמיד הראשון שלו היה "נער" בן 40 שרצה לתופף כמו רינגו סטאר מהביטלס. "עם הזמן גיליתי שאני אוהב ונהנה ללמד".

כיום מלמד יותם ב"מבואות עירון" בביה"ס למוסיקה "מוזיקלי" תופים ובמגמת מוסיקה, בנוסף הוא מלמד בפילהרמונית הישראלית בפרויקט סולמות – עבודה עם נוער בסיכון. "עבודה לא פשוטה, אבל חשובה. באמצעות המוסיקה נותנים לילדים כלים איך להתמודד עם קשיים. יש סיפוק אדיר ותחושת שליחות. גם הופענו בוועידת הנשיא". וכמובן מלמד שיעורים פרטיים "על סט תופים", הוא מדגיש, "לא דרבוקות".

אמיר דדון קופץ להקליט

אמיר דדון קופץ להקליט

במקביל להוראה, גילה יותם את עולם ההפקה ונשבה בקסמו. זה התחיל מצורך פנימי, מתוך רצון לחקור את עולם ההפקה המוזיקלית. לשם כך קנה מחשב, רמקולים ותוכנה ולאט לאט נשאב לתוך הנושא והחליט להקים אולפן הקלטות בבית. מדובר באולפן מקצועי ממש עם סט תופים ופסנתר.

וכך ממקד יותם כיום את תשומת הלב המקצועית שלו לכיוון פיתוח האולפן. יש לו מספר פרויקטים שהוא עובד עליהם, בין היתר הוא מקליט ומפיק פרויקט משותף של חברו משכבר זמיר גולן ואחיו. גם הזמר אמיר דדון מגיע להקליט. בנישה המקומית, בי"ס קציר מקליטים את המוסיקה למסיבת סוף שנה של כיתות ו', הצופים מקליטים את "אלומופע".

לרגל חגיגות 85 שנה לעין שמר הפיק תקליטור "אולי בשדה" ביחד עם ירון סוריאנו, שניגן על גיטרה, וגם מכין מיקס למקהלת הילדים "אוריין" מעין שמר.

"אמנם המוסיקה היום מאוד נגישה ובעצם כל אחד יכול לממש את החלום להקליט שיר", מסכם יותם, "אבל היתרון שלי שאני מביא את עצמי להפקה ולכן מגיעים אלי".

 תמונה

תמונה5

נושאים קשורים

תגיות

שתף דף זה

468 ad